בשנים האחרונות שמתם לב לזה במיוחד; במשך תקופת זמן אתם מרגישים כמעט על גג העולם, מדברים בבטחון מלא וכמעט לא מצליחים לישון מרוב תכנונים ופעילויות לעתיד, ורק נראה את מי שיעז להגיד לכם שזה בלתי אפשרי. זמן לא רב לאחר מכן אתם נכנסים, באופן כמעט מיידי וקיצוני, לתקופה מדכאת ועצובה שאפילו האפשרות לצאת מהמיטה לא באה בחשבון. אם הנכם מזדהים עם התרחיש הנ"ל, ייתכן כי הפרעה דו קוטבית היא מה שגורם למצבי הרוח שלכם לנוע בין שני הקצוות הקיצוניים ביותר של הסקאלה, והמלצה שלנו? כדאי לאבחן את הנושא בהקדם.
ממה מורכבת הפרעה דו קוטבית?
ראשית, נסביר במה מדובר; הפרעה דו קוטבית מוכרת לנו כנראה יותר בשמה "מאניה-דיפרסיה" והיא מאופיינת בשינויים קיצוניים וחדים במצב הרוח של האדם; לתקופה מסוימת יחוש האדם דיכאון עמוק, ייאוש, חוסר תקווה וברגע אחד תתחיל לפתע תקופה של מצב רוח מרומם, אנרגיה רבה ותחושת מסוגלות. חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם ובהתאם למאפיינים כגון קבוצת הגיל. כיום ידוע שלהפרעה ישנם טיפולים המאפשרים לסובלים ממנה לנהל חיים מלאים ותקינים.
- בתקופת המאניה יוכלו להופיע תסמינים כגון – תחושת עליונות, התחזקות רוחנית, פעלתנות, רגזנות, חוסר סבלנות, אי שקט, מצב רוח מרומם, דימוי עצמי גבוה, חשיבה מהירה ודיבור מהיר, נטייה לקחת סיכונים מיותרים, בזבזנות, יצר מיני מוגבר, עודף אנרגיה, ביטחון עצמי מופרז שיוצר נטייה לחומרים ממכרים.
- תקופת הדיפרסיה בדרך כלל מגיעה לאחר תקופת מאניה ומאופיינת בתסמינים כגון – עצבות, ייאוש וחוסר תקווה, מצב רוח ירוד, ירידה בפעלתנות, חרדה, קושי להתרכז, רגשות אשם, קשיים בשינה, חוסר יציבות בתאבון, חוסר אנרגיה, פגיעה בתפקוד, מחשבות אובדניות.
תסמינים שעלולים להופיע בכל אחת מהתקופות
הפרעה דו קוטבית מתאפיינת גם בתסמינים שעלולים להופיע הן בתקופת המאניה והן בתקופת הדיפרסיה, למשל; עלולות להופיע הזיות ומחשבות שווא, שהן מצבים פסיכוטיים הפוגעים ביכולתו של האדם להשאר מחובר למציאות. אלו הופכות את ההפרעה למסוכנת במיוחד עבור האדם והסובבים אותו, ומשום כך, גם אם מדובר בחשד הזעיר ביותר יש לפנות לסיוע. כפי שצוין לעיל, רבים מהסובלים מההפרעה מצליחים לקיים חיים מלאים בזכות אותו סיוע, שמלמד אותם כיצד לשלוט על ההפרעה ולא להפך.