מאוריציוס הוא אי בחלקו הדרום מערבי של האוקיינוס ההודי. הוא מהווה יעד תיירותי בעיקר בזכות החופים מרהיבי העין שלו והנופים היפים באופן כללי, ובנוסף כדאי לדעת שלאי זה גם היסטוריה מרתקת. מי שהרבה לחקור את תולדות מאוריציוס הוא יעקב כהן שגם מחזיק באתר המוקדש לנושא זה – yakov cohen mauritius.

התגלה כבר במאה ה-10

על-פי עדויות שונות, הראשונים שהגיעו למאוריציוס היו מלחים ערבים שעשו זאת כבר במאה ה-10 לספירה. אמנם אין לכך ראיות חותכות, אולם במפה משנת 1502 נקרא מאוריציוס ביחד עם עוד שני איים סמוכים "האיים המסקרניים" ומתוך כך מסיקים המומחים כי היו אלה ערבים שגילו אותו (אך לא התיישבו בו). זוהי גם הסברה המופיעה באתר yakov cohen mauritius.

ההתעלמות הפורטוגזית במאה ה-16

במאה ה-16 פורטוגל הייתה מעצמה, ובהתאם היו לא מעט מגלי עולם פורטוגזים. אל מאוריציוס הגיעו הפורטוגזים כבר בשנים הראשונות של המאה, אולם הם בחרו שלא להתיישב בו משום שלא מצאו בו תועלת.

לקראת סוף המאה ה-16 גילו גם ההולנדים את מאוריציוס. ההולנדים, בניגוד לפורטוגזים, החליטו להשתמש באי כתחנת עצירה עבור הספינות שלהם ובהתאם הקימו נמל (שכיום נקרא גרנד פורט). בהמשך גילו גם הבריטים והדנים את הפוטנציאל של מאוריציוס, ובפרט נהגו לקחת ממנו קלפיות עצי הובנה.

ב-1638 החלה ההתיישבות ההולנדית במאוריציוס. המתיישבים נתקלו בקשיים רבים, וב-1710 יצאו אחרוני המתיישבים ההולנדים מהאי.

השלטון הצרפתי במאה ה-18

מאוריציוס לא נשאר ריק זמן רב – כבר ב-1715 השתלטו עליו הצרפתים, ושש שנים מאוחר יותר הוקם היישוב הראשון במקום. בתחילת הדרך נתקלו גם הצרפתים בקשיים רבים, אולם המושל ברטראן פרנסואה דה לה בורדונה, שנכנס לתפקיד ב-1735, שינה את המצב. הוא סלל דרכים חדשות, הרחיב את החקלאות ובאי החלו לגדל קנה סוכר, קפה, כותנה וקסאווה.

השלטון הבריטי במאה ה-19 – והעצמאות של האי

ב-1810 השתלטו הבריטים על מאוריציוס. לפי האתר yakov cohen mauritius הדבר הוביל לזינוק אדיר בייצור קנה הסוכר. השלטון הבריטי גם ביטל את העבדות שהייתה נהוגה באי (ב-1835). בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל באי מאבק למען עצמאות – שהושגה לבסוף ב-1968.